אובייקט וייצוג

אנדרה ברטון אומר: "אשליה היא לחשוב שמשהו מתקיים ללא תלות באובייקטים הפוגעים בחושינו כל יום ורודפים אחרינו (Willette, 2011).

חוויה אינטנסיבית זו היא חלק מהחוויה החושית, וזוויות הראייה השונות על אובייקטים הם נושאים שאני מנסה לעבד בתהליכי העבודה שלי שעוסקים באובייקט.

"כבר נשכח ממני שהיה זה שורש. המילים נמוגו, ואיתן, משמעות הדברים, אופני השימוש בהם, ציוני המקום הדלים שבני אדם התוו על משטחם החיצון." (סארטר, 1978, עמ' 138)

כאשר אנו צופים באובייקטים בעולם, אפשר לצפות בו דרך עולם המשמעויות - דרך השימוש של החפצים, הערך שלהם, הדבר שהם מסמלים. ואפשר גם לצפות בהם כצבעים, צורות, דברים בעלי משקל וגודל.

האם אנחנו פוגשים את האובייקטים בממשותם, או ייצוג שלהם? זוהי השאלה שמעלה לוי בריינט (Bryant, 2011, pp. 15–16). מייקל נורטון (Norton, 2012) כותב כי בריינט מציע להסתכל על האובייקט כקיים בנפרד מתכונותיו, בדומה לתפיסה האריסטוטלית של אובייקט ואידאה של אובייקט. האובייקט קיים כי הוא ניתן לחקירה מדעית. מתקיים יחס בין אובייקטים דרך התכונות שלהם, אבל לא ניתן לעשות רדוקציה לאובייקט לתכונותיו. הוא קיים בנבדל מהן, וימשיך להתקיים גם אם תכונותיו משתנות (שם, עמ' 42).

אבל מהן תכונות האובייקט?

ג'וליה קזנובה (CASANOVA, n.d.)מדברת על תכונות האובייקט שנמצא (found object) - כמי שמצביע למקום בתוך דמיון האמן ולא בהכרח אל המציאות. האובייקט מאבד את התפקיד הקודם שלו, וגם את הזהות הקודמת שלו. נוכחותו בתוך המערך החדש שנוצר מערערת את היחסים הקודמים בינו לבין העולם, ומאפשרת התבוננות חדשה. החיבור של אובייקטים מאפשר יחסים חדשים ומשמעויות חדשות שלא נכחו באובייקטים המקוריים.

האובייקט הסוריאליסטי יכול להיות חיבור של אובייקטים, התמרה של חומרים, מימוש של חלום, וכל דבר שיוציא אותנו מאזור הנוחות המציאותי שלנו אל הוויה אחרת (Willette, 2011).

בחקירה של המשכן, בחרתי להוציא אובייקטים מתוך ההקשר והמקום – למשל את דלתות מעלית המשא של הבניין. לבניין מעלית ראשית עשויה זכוכית, אבל מעלית המשא נראית כמו מעלית "רגילה", כזו שאנחנו מכירים מבניין המגורים. את המעלית ניתקתי ממקומה, ובניתי ממנה מעלית באורך של 4.5 מטר. המעלית נראית מציאותית בחלקה העליון, אבל חלקה התחתון משתפל על הרצפה. נוצר יחס חדש בין המעלית לבין החלל. האובייקט הופך לדימוי, והדימוי הופך מחדש לאובייקט בחלל. האובייקט הוא גם מסמן שנחזה להיות המסומן - דימוי של מעלית שנראה כמו מעלית, וגם אובייקט מנייר שחומריותו נוכחת. הדימוי הוא אובייקט, אינדקסלי לאובייקט קיים בעולם, אבל באופן משובש ומתעתע.